חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, מסדיר את נושא האפוטרופסות ומינויו של אפוטרופוס לקטינים או לבגיר אשר אינו כשר משפטית לדאוג לצרכיו האישיים, לכספיו, גופו ורכושו.

אפוטרופוס טבעי

אפוטרופוס טבעי קיים רק לגבי קטינים. לפי סעיף 14 לחוק "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". במילוי תפקידם עליהם לפעול ביחד ותוך הסכמה. בית המשפט רשאי להטיל פיקוח על הורה שאינו מסוגל לקיים או המזניח את חובותיו בנוגע לאפוטרופסות ומשמרות על ילדיו הקטינים, או בנוגע לשמירת רכושם. במקרה כזה, רשאי בית המשפט רשאי לשלול מאותו הורה או להגביל את האפוטרופסות.

אפוטרופוס הממונה על ידי בית משפט או בית הדין

המדובר במקרים בו אדם מוגדר ע"י ביהמ"ש כפסול דין/ חסוי, קרי, אדם שעקב מחלת נפש או ליקוי שכלי לא מסוגל לדאוג לצרכיו, או אדם בגיר אחר שאינו יכול לדאוג לכלל ענייניו או חלקם – חסוי, קר, אדם שעקב אירוע מסוים (תאונה, נכות, מחלה קשה וכדומה) נותר ללא יכולת לדאוג לעצמו ויש צורך במינוי אפוטרופוס (זמני או קבוע) כדי שידאג לטפל בענייניו.

מי יכול לשמש כאפוטרופוס

האפוטרופוס הכללי, אדם יחיד, מספר אנשים, תאגיד (כמו למשל הקרן לטיפול בחסויים) או ועדת אפוטרופסות של נפגעי השואה.