מזונות קטינים – מהפיכה!

עפ"י חוקי מדינת ישראל, כל ילד זכאי למזונות מהוריו גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה וגם אם אביו נשוי לאישה אחרת. אלא שבחודש יולי 2017 ניתן פסק דין בהרכב של 7 שופטי ביהמ"ש העליון – במסגרת בע"מ 919/15  ו- 1799/15 (להלן: "הלכת 919/15") אשר חוללה מהפיכה בתחום חיוב אבות בדמי המזונות וקבעה כי בגילאים 6-15, חבים שני ההורים במזונות ילדיהם, כאשר מתקיימת ביניהם משמורת פיזית משותפת ושכרם של שני ההורים זהה או קרוב לכך.

ראשית חשוב לדעת מה היה נהוג עד להלכת  919/15;

החיוב במזונות והמקור לחיובם עד להלכת בע"מ 919/15 היה מחולק ל-3 חלקים, על פי גילאי הקטינים:

חיוב 'קטיני קטינים' מגיל 0-6  – המדובר בחיוב בצרכים ההכרחיים של הקטינים מרגע היוולדם ועד הגיעם לגיל 6 שנים, שחל על האב באופן אבסולוטי, ללא קשר למצבם הכלכלי של ההורים. 'צרכים הכרחיים' –  כשמם כן הם, קרי, הצרכים הבסיסיים ביותר של הקטינים, כגון: מדור, מזון, ביגוד וכו', הפסיקה העמידה את החיוב בעבור צרכים בסיסיים של הקטינים בסך של 1,300- 1,400 ₪ לקטין.

לכך יש להוסיף את חלקם היחסי של הקטינים בהוצאות המדור של האם, הכוללים שכר דירה או החזר משכנתא והוצאות השוטפות של המגורים. על פי הפסיקה על האב לשאת ב – 33% מהוצאות המדור כאשר להורים ילד אחד משותף, 40% כאשר להורים שני ילדים, ו50% כאשר להורים שלושה ילדים ו- 55% כאשר להורים ארבעה ילדים ומעלה.

חיוב ע"פ 'תקנת תש"ד' מגיל 6-15 – חיוב אב יהודי במזונות ילדיו הקטינים בגילאים 6-15 עד לפרסום בע"מ 919/15 היה ע"פ תקנת תש"ד של מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל – אשר חל אף הוא על האב באופן אבסולוטי.

חיוב מ'דין צדקה' מגיל 15-18 – בגילאים אלו, חיוב מזונות הקטינים הם 'מדין צדקה' והם חלים על שני ההורים גם יחד, באופן יחסי ובהתאם להכנסותיהם ובתנאי שהאם נחשבת לאמידה (בין אם בשל השתכרות ממקום עבודתה ובין אם מאחר ובבעלותה נכסים). במקרים שבהם האם אינה נחשבת לאמידה, הרי שגם אז, החיוב במזונות מדין צדקה חל על האב באופן אבסולוטי.

הוצאות חריגות – מתייחסות הן להוצאות חינוך חריגות והן להוצאות רפואיות חריגות של הקטינים בכל גיל;  הוצאות רפואיות חריגות הן הוצאות אשר אינן מכוסות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי כגון: יישור שיניים, ניתוחים פרטיים וכו'. הוצאות חינוך חריגות הן הוצאות אשר אינן נכללות במסגרת חוק חינוך חובה כגון: מעון, צהרון, חוגים, קייטנות, שיעורים פרטיים וכיוב'.

הוצאות חריגות ישולמו בנוסף לדמי המזונות, אולם יחולו ע"י שני ההורים בחלקים שווים. יחד עם זאת, ביהמ"ש רשאי לחרוג מכלל זה ולהורות על יחס אחר, אם נסיבות העניין מצדיקות זאת (כגון: פערי השתכרות גדולים בין ההורים).

מהו השינוי הנקבע בהלכת 919/15?

השינוי מתייחס אך ורק לחיוב מזונות מגיל 6-15 אשר עד הלכת 919/15 חל על האבות באופן אבסולוטי ע"פ תקנת תש"ד ומעתה יחול על שני ההורים ע"פ דין צדקה, בהתקיים תנאים מסוימים;

ביהמ"ש העליון קבע פה אחד בהרכב של 7 שופטים כי כאשר המדובר במשמורת משותפת ובה חלוקת זמני שהות בין שני ההורים לבין הקטינים היא שוויונית, חיוב מזונות בעבור צרכי ילדים קטינים בגילאים 6-15 לא יוטל עוד על האב באופן אבסולוטי אלא יחול על שני ההורים ע"פ 'דין צדקה', קרי, באופן יחסי ובהתחשב בהכנסותיהם, מתוך הכרה בכך שבמשמרות משותפת, האב למעשה נושא במישרין בחלק מן המזונות ההכרחיים עת הקטינים שוהים עמו.

הנקודה הארכימדית של יישום ההלכה מצויה אפוא בשאלה: כיצד יחושבו דמי המזונות אשר יהיו מוטלים על האב, אם בכלל?  – חיוב האב במזונות לא יהא אוטומטי כפי שהיה נהוג עד כה , אלא יחושב ע"פ שני פרמטרים עיקריים: חלוקת זמני השהות בין שני ההורים לבין הקטינים ויכולותיהם הכלכליות של ההורים – לא רק ע"פ משכורתם – אלא ע"פ כלל המקורות הכלכליים העומדים לרשותם: נכסים, חסכונות ואף פוטנציאל ההשתכרות.

בלשון פשוטה:  לאור הלכת 919/15 האב יחויב בסכומים מופחתים מאלו אשר היו נהוגים עד כה ובמקרים מסוימים בהם המדובר באם אמידה כמוזכר לעיל, האב לא יחויב במזונות כלל!

שאלת מיליון הדולר:

האם ניתן להחיל את הלכת 919/15 באופן רטרואקטיבי גם על תיקים שנסגרו?

ככלל, הלכה שיפוטית חדשה פועלת רטרואקטיבית על תיקים התלויים ועומדים "כתיקים פתוחים" בפני הערכאות השיפוטיות ולא על תיקים שנסגרו ועל כן, גם  הלכת 919/15 תחול אך ורק על תיקי מזונות שהם תלויים ועומדים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים ניתן יהא להגיש תביעות חדשות להפחתת/הגדלת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי אשר לא ניתן היה לצפות אותו מראש. ראה לעניין זה את דבריה של כב' השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט (ביהמ"ש למשפחה בירושלים):   "כידוע, בשל מהותו של פסק דין למזונות, הצופה פני עתיד, ניתן לשוב ולעיין בו, ובמידת הצורך לשנות מן הסכומים שנקבעו בו למזונות (הגדלה או הפחתה) אם חל שינוי נסיבות מהותי במסכת העובדות שעמדה בבסיס פסק הדין. ברם, לא כל שינוי נסיבות יביא לשינוי בפסק הדין, אלא רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי ומשמעותי המצדיק בחינה מחודשת של פסק הדין…"

האם הלכת 919/15 יכולה להוות "שינוי נסיבות" באופן המצדיק בחינה מחודשת של חיוב המזונות?

הרוב מוחלט של הפוסקים והערכאות הדיוניות היו בדעה שהלכת 919/15 אין בה לבדה כדי להוות 'שינוי נסיבות מהותי' המצדיק שינוי חיוב במזונות ביחס לתיקים שכבר נסגרו, אלא בהתקיים שינוי נסיבות נוסף, ואפילו קל, אולם ניתנו פסקי דין בודדים שכן קיבלו זאת. כאן יהא המקום הראוי לציין כי יש דעות לפיהן יש לערוך אבחנה בין תיק שהסתיים בהסכם, עליו לא תחול ההלכה החדשה (בשל הצורך לכבד הסכמים והעובדה כי בהסכם שלובות תניות רבות) לתיק שהסתיים בפסק דין, עליו ניתן להחיל את הלכת 919/15.

לסיום, חשוב לציין כי הלכת 919/15 היא אומנם הלכה מחייבת, אולם ניתן לסטות ממנה בנסיבות מסוימות, כמו במקרים של פערי השתכרות גבוהים בין ההורים, הרי שגם אז, כאשר המדובר בקטינים בגילאים 6-15, וגם אם בפועל המדובר בחלוקת זמני שהות שוויונית בין שני ההורים לבין הקטינים, האב עדיין עלול לשאת במזונות הקטינים באופן אבסולוטי. בכל מקרה, על ביהמ"ש לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה.

הצג עמוד