חוק גישור חובה

ביום 17/07/2016 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014, חוק המחייב בני זוג לפנות להליך גישור בטרם ניתן יהא להגיש תביעות. החוק החדש הגיח לאויר העולם מתוך מטרה לסייע לבני זוג ליישב את המחלוקות המשפטיות באמצעות גישור ולא ע"י הגשת תביעות בענייני גירושין, מזונות, רכוש, משמורת וכיוב', כפי שהיה נהוג עד כה.
עוד ביקש החוק לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית ארוכה ומייגעת ולבטל את "מירוץ הסמכויות" (עיקרון הקובע איזו ערכאה משפטית תדון במחלוקות המשפטיות בין בני הזוג: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, סמכות הנקבעת לפי הערכאה המשפטית אליה הוגשו התביעות קודם לכן בבחינת "כל הקודם זוכה").

אלא מאי? החוק החדש הביא עמו מירוץ סמכויות מסוג חדש והוא: בעל דין שמגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך (בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני) הוא זה שיוכל להגיש תביעות ראשון בתוך 15 ימים מיום שהסתיים הליך הגישור ובתנאי שחלפו לפחות חודשיים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – לאיזו ערכאה שיבחר.

עד כה ובטרם כניסת החוק לתוקף , כל אדם אשר היה חפץ להתחיל בהליך גירושין היה עושה כן ע"י הגשת תביעות לערכאה המתאימה, קרי, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני;
בישראל הסמכות היחידה לדון בגירושין או נישואין של יהודים, ניתנת לבית הדין הרבני. נושאים אחרים כגון: מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים יש לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט לענייני משפחה. מאחר והמדובר בסמכות שיפוט מקבילה לשתי ערכאות שיפוט שונות, הסמכות לדון היתה נקבעת ע"פ עיקרון מירוץ הסמכויות, כלומר, "כל הקודם זוכה". החוק החדש ביקש (בין היתר) לבטל את מירוץ הסמכויות אולם בפועל המצב הוחרף עוד יותר. ובמה הדברים אמורים?

מיום כניסתו של החוק החדש לתוקף כללי המשחק השתנו ולא ניתן עוד להגיש תביעות בעניין סכסוך משפחתי באופן מיידי, ופתיחת הליך גירושין נעשית ע"י הגשת 'בקשה ליישוב סכסוך'. 
בשלב הראשון לא יתקיימו דיונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (אלא במקרים חריגים) ובני הזוג יופנו ליחידת הסיוע (יחידה טיפולית הנמצאת ליד הערכאה המשפטית המורכבת בעיקר מעובדים סוציאליים) ויחוייבו להגיע לארבעה מפגשי מהו"ת (מידע היכרות ותיאום), כאשר עורכי הדין יוכלו להיות נוכחים החל מהפגישה השניה והלאה.
רק בחלוף 45 ימים (ואם יש מקום ניתן להאריכה בעוד 15 ימים) ובהיעדר הסכמת הצדדים להגיע להסכם גירושין כולל, תינתן לאותו צד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך, זכות (אשר אף היא מוגבלת בזמן) להקדים ולהגיש תביעותיו לערכאה שיבחר, קרי, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
לשון אחר: גם ע"פ החוק החדש "כל הקודם זוכה", כך שמירוץ הסמכויות ממשיך להתקיים כאשר הפעם, אותו צד שהקדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך הוא זה אשר רשאי לבחור את הערכאה הנוחה עבורו.

לכך יש להוסיף כי בחודשים הראשונים להליך הגירושין, שיקול דעת משפטי יהא מסור בידיהם של עובדים סוציאליים מיחידת הסיוע ולא בידי ערכאה שיפוטית או למצער, בידיהם של עורכי דין הבקיאים ברזי הליך הגירושין. כפועל יוצא מהאמור, יחידות הסיוע אשר כורעות תחת הנטל הקיים עוד בטרם כניסתו של החוק החדש לא יוכלו לטפל באופן יסודי ומקצועי באלפי זוגות אשר יופנו אליהם מידי חודש. 
חשוב לציין כי בני זוג אשר חפצים לפתור את המחלוקות הכרוכות בהליך גירושין בדרך של גישור עשו זאת מיוזמתם ללא חוק הכופה עליהם לעשות כן, כאשר גם במקרה זה שכרו עו"ד על מנת שיסייע בידם בניהול משא ומתן ובניסוח הסכם גירושין כולל, לרבות אישורו בערכאה המתאימה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין.
יחד עם זאת ולדאבון הלב, חלק בלתי מבוטל של בני הזוג אינם בנויים להליך של גישור!

לאור כל האמור לעיל, חשוב מאד לקבל ליווי משפטי מקצועי החל מהרגע הראשון ועד לשלב אישור ההסכם, קל וחומר במקרים בהם נדרש סעד דחוף כגון מזונות זמניים, צו עיכוב יציאה מהארץ ו/או כל סעד שנועד למנוע מהצד השני להבריח רכוש, למנוע אי קיום הסדרי ראייה עם הילדים המשותפים, אי תשלום מזונות, חטיפת ילדים לחו"ל וכו'.